המחקר בדק את ההנחה שפרופילים פסיכולוגיים טרום ניתוח של חולים מנבאים את רמת הכאב והתפקוד של החולים בעקבות ניתוחי מפרקים של הירך והברך. במחקרים רבים עולים ממצאים סותרים וייתכן שמקורם בדיווח מוטה של תוצאות (P-hacking), ולכן קשה לקבוע שההנחה נכונה.
עוד בעניין דומה
במחקר בוצעו ניתוחי עקומות P על מדגם של 26 מחקרים בנושא השפעתם של מנבאים פסיכולוגיים טרום ניתוחיים על תוצאות ניתוחי מפרקים. ניתוח עקומת P מאפשר קביעת הערך הראייתי העומד בבסיס קשרים אלה ומבטיח כי הממצאים אינם תוצאה של דיווח סלקטיבי.
המחקרים שנבדקו מצביעים על כך שיש ערך ראייתי להשפעת דיכאון על עוצמת הכאב ותפקודו, להשפעת חרדה על עוצמת הכאב ותפקודו, להשפעת התייחסות קטסטרופלית לכאב על עוצמת הכאב, וכי קיימת השפעה משולבת של כל המנבאים הפסיכולוגיים על תפקוד ועוצמת הכאב לאחר ניתוח.
לא נמצא ערך ראייתי חד משמעי להשפעת אופטימיות על עוצמת הכאב. לא היו סימנים לכך שתוצאות כלשהן במחקרים הושפעו מדיווח מוטה.
התוצאות מדגישות את חשיבות הפרופילים הפסיכולוגיים של מטופלים בחיזוי תוצאות כירורגיות, המהוות דרך מבטיחה לגישות הטיפול העתידיות.
ניתוח עקומות P של מחקרים שבדקו את השפעת הפרופיל הפסיכולוגי של חולים על רמת הכאב והתפקוד לאחר הניתוח העלה שחרדה ודיכאון מנבאים את רמת הכאב והתפקוד לאחר ניתוח.
מקור: