מטרת הסקירה הנוכחית היתה לסקור את הרציונל הפתופיזיולוגי לטיפול כפול הכולל נוגדן מונוקלונלי לפפטריד של הגן הקשור בקלציטונין (CGRP) יחד עם בוטוליניום טוקסין מסוג A (בוטוקס) לצורך מניעת מיגרנה כרונית.
עוד בעניין דומה
קיימים מספר טיפולים פרמקולוגיים לצורך מניעת מיגרנה כרונית כמו תרופות במתן פומי, בוטוקס ונוגדנים נגד CGRP. למרות האפשרויות המגוונות, חלק מהסובלים ממיגרנה לא יחוו הקלה בטיפול מונותרפי. מסיבה זו, עולה השאלה האם טיפול כפול עם נוגדנים מונוקלוניים ובוטוקס יכול להוות פתרון לחולים עם מיגרנה כרונית עמידה לטיפול.
מחברי הסקירה חיפשו ב-MEDLINE מאמרים שפורסמו מראשית מסד הנתונים עד 31 בדצמבר 2019. הפרסומים שנבחרו היו ברובם מעשר השנים האחרונות (עם מספר מועט של פרסומים ישנים שנכללו מאחר והיו משמעותיים לתחום).
הנתונים הפרה-קליניים שנמצאו בסקירה מצביעים על כך שלנוגדנים מונוקלונליים נגד CGRP ולבוטוקס יש השפעות סינרגיסטיות במערכת הטריג'מינו-ווסקולרית.
יש לציין כי הממצאים מעידים כי fremanezumab - נוגדן המכוון לפפטיד הקשור בגן קלציטונין - מונע בעיקר הפעלת סיבי Aδ, ואילו בוטוקס מונע הפעלת סיבי C.
החוקרים מסכמים כי קיימות כיום רק עדויות פרה-קליניות עקיפות התומכות ברציונל לטיפול כפול עם אנטי CGRP ובוטוקס למניעה של מיגרנה כרונית. יש צורך במחקרים קפדניים להערכת יעילות קלינית, בטיחות ויחס עלות-תועלת של טיפול משולב זה.
מקור: