היפרקלמיה הינה הפרעה אלקטרוליטית שכיחה ולעתים מסכנת חיים, אשר עשויה להיות קשורה להפרעות קצב וליקוי בתפקוד הלבבי. הערכת שכיחות היפרקלמיה בחולים עם אי ספיקת לב (HF), וטיפולים פוטנציאליים במצב זה, חשובה ביותר עבור חולים המטופלים באמצעות מעכבי מערכת רנין אנגיוטנסין-אלדוסטרון/ מעכבי קולטן-neprilysin אנגיוטנסין (sacubitril /י valsartan) / אנטגוניסטים לקולטנים מינרלורטיקואיד, אשר מהווים טיפולים מצילי חיים מוכחים.
עוד בעניין דומה
קבוצת חוקרים גרמנים מבית חולים מרכזי בהמבורג פרסמה סקירה בנושא בכתב העת Current heart failure reports. החוקרים מדגישים שממצאים חדשים של השנים האחרונות כוללים נתונים על אפידמיולוגיה, פתופיזיולוגיה, והשלכות גישות טיפוליות חדשות על נטרול היפרקלמיה בחולים עם HF.
בעוד תרופות נקשרות אשלגן ישנות קשורות בתופעות לוואי חמורות, תרופות נקשרות אשלגן חדשות יעילות בהורדת רמות אשלגן ונסבלות היטב. היפרקלמיה הינה גורם ישיר לסיבוכים קרדיווסקולריים וגם יכולה להיות סמן ביולוגי עקיף לחומרת המחלה הבסיסית, כגון הפעלה נוירו-הורמונלית ותפקוד כלייתי. תרופות חדשות נקשרות אשלגן כגון patiromer ו-odium zirconium cyclosilicate עשויות לעזור לייעל את הטיפול ב-HF ולהשיג המינון המומלץ.
מקור: