• לאחר גילוי הקשר של השימוש ב-VIOX® לאירועים קרדיווסקולריים (CVD), נשארה הדאגה לגבי השימוש ב-NSAIDS ואירועי CVD.
  • דיקלופנאק (Voltaren®) הוא NSAID עם סלקטיביות COX2 בשימוש נרחב משנת 1973. בטיחותו הקרדיווסקולרית לא נבדקה בצורה של RCT.
  • חוקרים דנים השתמשו ברשמים לאומיים כדי להשוות בין דיקלופנאק, נפרוקסן, איבופן ופרצטמול לגבי אירועי CVD ותופעות לוואי אחרות במחקר מסוג עוקבה.
  • סה"כ נבדקו כ-6 מיליון אנשים שהתחילו טיפול באחת התרופות הבאות בין 1996-2016: כ-1,370,000 משתמשי דיקלופנק, 3,800,000 משתמשי איבופן, 290,000 משתמשי נפרוקסן, 760,000 משתמשי פרצטמול ו-1,300,000 נבדקים שלא השתמשו בהם.
  • תוצאות: שיעור אירועי ה-CVD תוך 30 יום מהתחלת הדיקלופנאק היה 10/10,000 - 50% יותר מנבדקים שלא השתמשו בתרופה, 20% יותר מאיבופן ופרצטמול ו-30% יותר מנפרוקסן.
  • עודף הסיכון היה נכון לגבי פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב, התקף לב, שבץ מוחי ומוות לבבי.
  • הסיכון לדמם מערכת העיכול במשתמשי דיקלופנאק היה כ-3/10,000 - דומה לנפרוקסן אך הרבה יותר בהשוואה לאי שימוש או שימוש בפרצטמול או איבופן.
  • מסקנות החוקרים: לדיקלופנאק סיכון קרדיווסקולרי ממשי בהשוואה לאי שימוש או לשימוש בפרצטמול, או NSAIDS אחרים. אין לשווק אותו ללא מרשם, וגם אז הוא צריך להיות מלווה באזהרות המתאימות.

הערות:

  • וולטרן® נמצאת בשימוש רחב מאוד, אך מתגלה כי היא תרופה לא כל כך תמימה. לפי מחקר זה הוא מעלה את הסיכון לאירוע CVD ב-50%.
  • נכון שהמספרים המוחלטים קטנים אבל עדיין מדובר ב-3-4/10,000 יותר מקרים בהשוואה לאי שימוש או שימוש באיבופן או נפרוקסן (אם כי באחרון היו קצת יותר דימומים במערכת העיכול).
  • הממצאים היו תקפים גם למינונים נמוכים. לא נבדקו משחות, אך ממחקרים אחרים יוצא שגם הן יכולות לגרום לדמם.

מקור: 

Schmidt, M., Sørensen, H.T. and Pedersen, L., 2018. BMJ, 362, p.k3426.

נושאים קשורים:  משולחנו של ד"ר שלמה מוניקנדם