מחקרים פסיכיאטריים בשנות ה-50 וה-60 הדגים פוטנציאל גבוה לתרופות פסיכדליות בטיפול בדיכאון וסבל הקשורים למחלות סופניות. מחקרים נוספים שפורסמו לאחרונה הוכיחו את הבטיחות ואת היעילות של psilocybin,יMDMA, ו-ketamine בשימוש מנוהל, מפוקח ותחת פרוטוקלים המבוססים על טיפול פסיכותרפויטי.

במאמר סקירה שפורסם השנה ב-Journal of Palliative Medicine, פרופ' אירה ביוק מה-Institute for Human Caring שבקליפורניה סוקרת את הפוטנציאל התרפויטי של פסיכדלים ברפואה הפליאטיבית.

פסיכותרפיה נתמכת חומרים פסיכדליים כוללת לרוב סדרה אחת או יותר של פגישות ולעיתים קרובות מביאה לשיפור משמעותי ומתמשך בקרב אנשים עם דיכאון עמיד לטיפול, חרדה חברתית וחרדה לקראת סוף החיים במצבים רפואיים סופניים. מטפלים פליאטיביים נתקלים לעיתים בחולים עם סבל רגשי, קיומי או רוחני, אשר נמשכים למרות הטיפולים הקיימים האופטימליים. סבל כזה עלול לגזול מאנשים את התחושה ששווה להמשיך לחיות.

נתונים מאיזור אורגון בארה"ב מראים כי רוב האנשים אשר מקבלים מרשמים בכוונה לסיים את חייהם, מונעים על ידי סבל שאיננו סבל פיזי. במאמר סקירה מתוארת ההיסטוריה של סוג זה של תרופות ופוטנציאל הטיפולי שלהם. כמו כן, מוצגות האזהרות הקליניות, תגובות שליליות, צעדים חשובים הקשורים לניהול בטוח של טיפול בפסיכדלים, תוך שימת דגש על סינון זהיר של חולים מועמדים לטיפול, הכנה, הגדרה ופיקוח.

למרות בסיס הראיות המתרחב המאשר בטיחות ותועלות, נושאים פוליטיים, רגולטוריים ותעשייתיים מטילים אתגרים על השימוש הרפואי הלגיטימי בפסיכדלים. התוכנית הפדרלית המורחבת בארה"ב של של 'הזכות לנסות' מספקת תנאים למתן גישה לתרופות שטרם זכו לאישור ה-FDA לחולים סופניים. בהתחשב בשכיחות של סבל וההסתכלות על המוות כתופעה רפואית בלבד, הגיע הזמן לבחון מחדש את השימוש הטיפולי הרפואי הלגיטימי בפסיכדלים.

מקור:

“Taking Psychedelics Seriously” Journal of palliative medicine vol. 21,4 (2018): 417-421.  

ערך: ד"ר אביעד הדר

 

נושאים קשורים:  חומרים פסיכדלים,  מחלות סופניות,  רפואה פליאטיבית,  מחקרים