נאמני כאב 30.05.2018

מחקר "נאמני הכאב": מודל חדש לטיפול בכאב בקהילה

תוצאי מחקר שבדק אבחנות שכיחות, דפוסי הפניות ותוצאים קליניים במרפאות כאב מתמחות בקהילה

מאת ד"ר יעקב פוגלמן, פרופ' אלי כרמלי, ד"ר אמיר מינרבי, ד"ר בקי חרש, ד"ר סימון וולפסון

הערכה היא כי כ-19% מאוכלוסיית המערב סובלים מכאבים כרוניים. חולים אלה סובלים עקב כך מירידה בתפוקה בעבודה, מירידה באיכות חייהם, משינויים במצב הרוח, מהפרעות שינה חרדה ומדיכאון. נטל הטיפול בחולים אלה נופל במרבית המקרים על המשפחות המתמודדות עם העול הכלכלי והנפשי של מחלת הכאב. כיוון שמספר הלוקים בכאב הוא גדול מאוד ומספר המטפלים קטן באופן משמעותי והתורים למרפאות כאב ארוכים ביותר, רוב רובם של חולים אלה פונים לעזרתו של רופא המשפחה. כך יוצא שהטיפול בכאב הינו פרגמנטי ובלתי מספק בחלק ניכר מן המקרים.

טיפול סב-אופטימלי זה בבעיות כאב בקהילה דורש שינוי בפרדיגמה של הטיפול. ב-2013 פרסמו וולפסון ומינרבי מודל חדש לטיפול בכאב המציע חלופה ושינוי בזה הקיים. בשלב הראשון המטופל פונה לרופאו האישי. במידה שהאחרון איננו מצליח לתת מענה, מופנה המטופל למרפאת כאב שניונית בקהילה, שם נמצאים בראש ובראשונה רופאי משפחה שעברו הכשרה בטיפול בכאב. אם הבעיה לא טופלה אופטימלית, יכול המטפל בכאב להפנותו למרפאת כאב שלישונית, הנמצאת בדרך כלל בבתי החולים הציבוריים.

ב-2010 נוסד בית הספר לטיפול בכאב במסגרת לימודי ההמשך של הטכניון, שהכשיר לעומק בתכנית חד ודו שנתית רופאי משפחה לנהל טיפול בכאב. 139 רופאים שסיימו שנת השתלמות (120 שעות) בכאב קיבלו תעודה של "נאמן כאב". 56 מהם השלימו שנת השתלמות נוספת במרפאת כאב ברמב"ם, כולל השתלמות מעשית, וקיבלו דיפלומה כמטפל ברפואת שריר ושלד.

חמישה מרופאים אלה הקדישו חלק מזמן הטיפול שלהם במרפאות הקהילה לטיפול בכאב כ"נאמני כאב". מטרת המחקר היתה לתאר את פעילותן של חמש המרפאות: אילו אבחנות נקבעו ואילו טיפולים בוצעו, מספר הפניות לבדיקות הדמיה למומחים אחרים ולמרפאות כאב שלישוניות בבית החולים, וכמו כן נשאלו המטופלים על הפחתה ברמת הכאב לאחר סיום הטיפול הראשוני ו-50% נשאלו על יעילות הטיפול חצי שנה לאחר מכן.

תוצאות המחקר
תועדו 2,652 ביקורים של 997 מטופלים שביקרו בחמש המרפאות, ממוצע של 2.7 ביקורים למטופל. גיל החולים נע בין 18 שנה ל-92 שנה ו-62% מהם היו נשים. עוצמת הכאב הממוצעת היתה 7.7. רוב החולים דיווחו על כאב כרוני מעל שישה חודשים כפי שמסוכם בטבלה מס' 1.

טבלה מס' 1. משך הכאב שממנו סבלו המשתתפים במחקר

טבלה מס' 2. תיעוד האבחנות השכיחות שנקבעו על ידי הרופאים

טבלה מס' 3. הטיפולים השכיחים שבוצעו בחמש המרפאות

תרשים מס' 1 מתאר את השיפור ברמת כאב כפי שנחווה על ידי המטופלים לזמן קצר לאחר סיום הטיפול. יותר מ-75% מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי ברמת הכאב.
תרשים מס' 2 מייצג את תשובות המטופלים שנשאלו שישה חודשים לאחר הטיפול לגבי שיפור ברמת הכאב. 72% מהם דיווחו על שיפור משמעותי או מוחלט של הכאבים.

מסקנות המחקר
הכאב ממקור מיופאציאלי הוא הכאב השכיח ביותר ברפואה ראשונית. הטיפול בדיקור יבש היה השכיח ביותר ולווה בהקלה משמעותית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, בקרב המטופלים. מדובר באבחנה וטיפול שיכול להתבצע בקלות בחדר הרופא הראשוני, אינו גוזל זמן רב ויעילותו ברוב המקרים היא טובה מאוד.

תרשים זרימה לטיפול במטופלי כאב בקהילה

נושאים קשורים:  נאמני כאב,  כאב,  רפואת משפחה,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו